איחוד הלוואות

לייעוץ חינם התקשרו
073-779-4624
או השאירו פרטים

מהי הלוואה?

הלוואה היא עסקה שבה חברה או אדם פרטי נותן סכום כסף מסוים לאדם או לחברה אחרת. הגוף המקבל את הכסף נקרא ה"הלווה" והגוף שנותן את הכסף נקרא ה"מלווה". העסקה מחייבת את הלווה להחזיר את סכום הכסף שנלקח על פי מועדים שנקבעו מראש בתוספת ריבית. הריבית הינה תשלום עבור קבלת ואחזקת הכסף על ידי הלווה, והיא נגזרת כאחוז מסוים מגובה ההלוואה.

להלן מושגי יסוד נוספים שחשוב להכיר כאשר לומדים את ענף ההלוואות והאשראי:

  • קרן – שם נוסף למושג הלוואה, הקרן מייצגת את סכום הכסף המקורי הנלקח ללא תוספת הריבית.
  • ריבית פריים – הריבית הרשמית הנקבעת על ידי בנק ישראל והיא מעודכנת על ידיו באופן שוטף.
  • תקופת פירעון – התקופה עליה נפרס החזר ההלוואה.
  • רמת סיכון – הסיכון אותו לוקח המלווה בנתינת ההלוואה (הסיכון נגזר ממצבו הכלכלי של הלווה).

מה חשוב לדעת כאשר לוקחים הלוואה?

כאשר לוקחים הלוואה חשוב לשאול מספר שאלות, וזאת על מנת לוודא שאכן יש צורך אמיתי בלקיחת ההלוואה. על המעוניין בהלוואה לשאול את עצמו, מהן הסיבות שבגללן הוא צריך לקחת את ההלוואה? האם הסיבה מספקת? והאם הוא מסוגל לעמוד בהחזר ההלוואה? חשוב להבין שלקיחת הלוואה היא צעד משמעותי בחייו הכלכליים של אדם, ואין לקחת החלטה זו בקלות ראש.

אם התשובה לשאלות הללו לא מבטאת צורך אמיתי בהלוואה – על הלווה לשקול שוב את החלטתו. ניקח לדוגמא אדם בגיל 25, שרוצה לקנות רכב חדש ב-100 אלף שקלים, אשר ברשותו רק 20 אלף שקלים. האם בתחילת חייו הבוגרים יהיה כדאי עבורו לקחת הלוואה של 80 אלף שקלים על מנת לרכוש רכב חדש? רוב המומחים ימליצו עבורו להתפשר על רכב זול יותר, ולהעביר את התמקדותו בהגדלת החיסכון ובהשקעה לרכישת מקצוע.

לצערנו, חלק גדול מהציבור הישראלי אינו שואל את עצמו את השאלות הנכונות לפני לקיחת ההלוואה. הפרסום האגרסיבי בטלוויזיה, באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות ביחד עם התרבות העכשווית אשר מעודדת צריכה ללא גבולות – משנות את ההתנהגות של משקי הבית במדינת ישראל.

עלינו להיות מוכנים להתרחשויות לא צפויות

במחשבה ראשונית, הכול נראה טוב ויפה. הרי הבנקים נותנים הלוואות בריבית נמוכה, וניתן להמשיך ברמת חיים גבוהה בזמן שממשיכים לגלגל הלוואות (מצב בו נוטלים הלוואות חדשות כדי לכסות הלוואות קיימות). כל עוד המצב הכלכלי בארץ מאיר פנים והצמיחה חיובית, המשכורות ממשיכות להיכנס לחשבון הבנק, וההוצאות מתפרסות לעשרות שנים קדימה. כך נדמה שניתן להמשיך בסגנון החיים הזה לנצח.

אך בעוד אנו חיים בשגרת חיים מסוימת מתוך אמונה עיוורות שהמצב יישאר על כנו לנצח, מגיע אירוע המשנה את כללי הזירה הכלכלית מקצה לקצה. ניתן למצוא הרבה דוגמאות בהיסטוריה למצב שכזה. לאחר עשורים של צמיחה במאה הקודמת, הגיע השפל הגדול בשנות ה-30 וריסק כלכלית את משפחות מעמד הביניים בארצות הברית. בשנות ה-2000 הגיע משבר הדוט-קום ומחק לחלוטין מאות חברות והכניס מיליוני אנשים למעגל האבטלה. ב-2008 פרץ משבר הסייב פריים ופוצץ את בועת הנדל"ן בארצות הברית, שכתוצאה ממנו נגרמו נזקים כלכליים למיליוני אנשים ברחבי העולם שאיבדו את היציבות הכלכלית שלהם.

וכך בשנת 2020 הגיע משבר הקורונה והיכה אנושות את משקי הבית במדינת ישראל.

תרבות הצריכה

בשני העשורים האחרונים, משקי הבית בישראל הגבירו את צריכת האשראי שלהם בעשרות אחוזים. בעבר, המשפחה הישראלית הממוצעת התנהלה בצורה שקולה מבחינה כלכלית. כלומר, הכנסות המשפחה היו תואמות להוצאותיה, ותרבות הצריכה עודדה התנהגות כלכלית אחראית וחיסכון. בשנים האחרונות, התרבות הכלכלית בישראל הושפעה בצורה משמעותית מתרבות הצריכה במערב, ובמיוחד מארצות הברית – שמובילה את משקי הבית הישראלים להגדלת צריכתם באופן משמעותי.

תרבות הצריכה מעודדת צריכה מופרזת ואורח חיים רהבתני, המוביל לעלייה בסך ההוצאות של משק הבית. בעוד ההוצאות של משק הבית עולות משנה לשנה, השכר החציוני במשק נותר על כנו. על מנת לכסות את הפער התזרימי הקיים בין ההוצאות להכנסות, משפחות רבות לוקחות הלוואות. מהלך זה הוא כמו פלסטר על פצע מדמם – הוא עשוי להתמודד עם הבעיה בטווח בקצר, אך בטווח הארוך הוא עלול להיות הרסני.

משקי בית שנכנסים ללא תכנון פיננסי לעולם ההלוואות עלולים למצוא את עצמם מהר מאוד עם הראש מתחת למים, כשעול החובות מטביע אותם ואת עתידם. הלוואה קצרת מועד אמנם מכסה את הבור הכלכלי בטווח הקצר, אך היא עלולה לגרום למשפחה להעלים עין מהבעיה העיקרית – רמת חיים גבוהה מדי ביחס להכנסות.

המצב הכלכלי בישראל

כיום, המצב הכלכלי בישראל הינו רעוע. עוד לפני מגפת הקורונה, משפחות רבות חיו מהלוואה להלוואה. הבעיה במצב זה הוא שככל שעובר הזמן, ההלוואות תופחות, והיכולת התזרימית של המשפחה נפגעת. המצב מחמיר לאור השיווק האגרסיבי של חברות רבות המציעות הלוואות לכל מטרה.

כך נוצר מצב בו משפחה אחת סוחבת על גבה עול של מספר הלוואות, אותן היא צריכה להחזיר בו זמנית. אט אט ההחזר החודשי על הלוואות עולה, הפצע התזרימי נפתח מחדש, והמשפחה נאלצת לחפש הלוואה נוספת על מנת להימנע מפיגור בהלוואות. ניקח לדוגמא משפחה בת ארבע נפשות, שסך ההכנסות שלה הינו 15 אלף שקלים, והיקף החזר ההלוואות שלה עומד על 9 אלף שקלים. אין ביכולתה להמשיך להתקיים באותה רמת חיים עם 6 אלפי השקלים שנותרו בחשבונה – והדרך להלוואה נוספת נסללת במהירות.

לבנק ולחברות האשראי יש אינטרס ברור לשמירת מצב זה – הרי הן מרוויחות את הונן רבים על הריביות מההלוואות של משקי הבית. על מנת לצאת מהמעגל ההרסני, על משק הבית לקחת אחריות פיננסית על החלטותיו הכלכליות. לרשותו עומדים מספר כלים, אחד החשובים שבהם הוא איחוד הלוואות.

מהו איחוד הלוואות?

איחוד הלוואות הוא מהלך כלכלי בו מאחדים מספר מסוים של הלוואות להלוואה אחת מהבנק, אותה פורסים בריבית אחידה ולתקופה הנקבעת מראש. בנוסף, במקרה של בעלות על נכס, ניתן יהיה לשעבד את הנכס ולשפר בצורה משמעותית את תנאי ההלוואה – נכס משועבד עשוי להקנות איחוד הלוואות בריבית אטרקטיבית, ולכסות עד 50% מגובה הנכס.

האם איחוד הלוואות משתלם בכל המקרים?

איחוד הלוואות עשוי להיות משתלם בהתאם לצרכים הרלוונטיים של משק הבית. היתרון משמעותי –  איחוד הלוואות מאפשר למשפחה לעשות סדר בהוצאותיה. במקום לשלם עבור הלוואות רבות בו זמנית, המשפחה יכולה להתחייב להלוואה אחת בלבד – כך היא תדע בצורה מדויקת יותר כמה עליה להחזיר בכל חודש ולמשך איזו תקופה.

איחוד הלוואות שמגיע ביחד עם תוכנית הבראה כלכלית למשפחה, עשוי להחזיר אותה לדרך המלך. על מנת לעשות זאת, המשפחה צריכה לעשות חשבון כלכלי כנה, לחשב הוצאות והכנסות, ולהתחייב אך ורק לסכום שיהיה ברשותה להחזיר.

במקרי קיצון, כאשר המשפחה מחויבת למספר רב של הלוואות, מומלץ להשתמש באיחוד הלוואות רק אחרי התייעצות עם יועץ פיננסי מוסמך. כפי שנאמר, איחוד ההלוואות הוא אינו פתרון קסם – משק הבית יידרש להחזיר את ההלוואות שנלקחו, אך בעזרת תכנון נכון, ניתן יהיה להוציא את המשפחה מהבוץ הכלכלי.

החסרונות של איחוד הלוואות

ישנם מספר חסרונות שרצוי לקחת בחשבון כאשר מבצעים מהלך של איחוד הלוואות. ראשית, על הלווה לוודא שאיחוד ההלוואות אכן משתלם – למלווה יש אינטרס להרוויח כמה שיותר על ההלוואות ולכן, צריך להשוות את סך ההחזרים של ההלוואות להחזר של ההלוואה המאוחדת. בסופו של יום, גם כאשר איחוד ההלוואות יוצר סדר אצל הלווה, לא תמיד סופו להיות משתלם יותר.

בנוסף, איחוד הלוואות באמצעות משכון נכס הוא כלי חד פעמי. לכן, השימוש בו צריך להיעשות בחוכמה – במידה והלווה יאחד את ההלוואות ועדיין ייאלץ להתמודד עם החזר הגבוה מיכולתו הכלכלית, הוא עלול למצוא את עצמו על קצה תהום כלכלית וללא אפשרות לגלגל הצלה.

תכנון פיננסי נכון

רבים ממשקי הבית בישראל מתנהלים ללא תכנון פיננסי נכון. כלומר, הם חיים מחודש לחודש בתקווה שהכנסותיהם יכסו את כל הוצאותיהם. התנהגות זאת אינה נכונה עבור רוב משקי הבית. סגנון החיים הגבוה באופן יחסי ליכולותיה של המשפחה הוא שמוביל לצבירה של חובות והלוואות, וגורם לערעור העתיד הפיננסי של המשפחה.

גם עבור משקי בית שההכנסה החודשית שלהם גבוהה, מומלץ לתכנן את העתיד הכלכלי בצורה מעמיקה, תוך כדי התחשבות באירועים בלתי צפויים. בממוצע אחת לעשור מתרחש משבר כלכלי שמביא לפגיעה במיליוני בני אדם ברחבי העולם. ההכנה למשבר מסוג זה חייבת להיות חלק מהתוכנית הפיננסית של משק הבית.

לקיחת הלוואות באופן תדיר, מחלישה את סיכויי המשפחה להתמודד עם המשברים. ראשית, הבור התזרימי שיוצרות ההלוואות מפחית בצורה משמעותית את ה"אוויר לנשימה" שיש למשפחה בזמן המשבר. יתר על כן, ככל שישנן יותר הלוואות, נוצר יותר קושי לקבלת הלוואות נוספות – כתוצאה מכך, בזמן משבר המשפחה עלולה להיות ללא מקור תקציבי, מה שעלול להוביל אותה למצב כלכלי קשה אף יותר.

משבר הקורונה – התמודדות כלכלית

עד משבר הקורונה, בועת האשראי וההלוואות גדלה בצורה דרסטית משנה לשנה. כביכול, היה נדמה שהמצב יכול להימשך לנצח. שוק התעסוקה היה יציב, המעסיקים המשיכו להפקיד את המשכורות לעובדיהם ושוק ההלוואות המשיך לצמוח ללא אתגרים משמעותיים.

עם הגעת משבר הקורונה נטרפו כל הקלפים. עובדים שכירים, שעבדו בעסקים חזקים, מצאו את עצמם מוצאים בעל כורחם לחל"ת. ענפים שלמים כמו ענף התיירות, המסעדנות והמסחר הושבתו כמעט לחלוטין, ועסקים שעד המשבר שגשגו והתרחבו, חוו עצירה פתאומית. המענקים מהמדינה לא הגיעו במהירות מספקת, ואובדן העצות של הממשלה במלחמה כנגד המגפה, הביא משפחות רבות להגיע על סף תאום כלכלי.

אחד הדברים החשובים שניתן ללמוד ממשבר הקורונה הוא לשמור כספים ליום שחור. במקום להתנהל בצורה בזבזנית ולא אחראית, על הציבור הישראלי ללמוד דבר או שניים מהדורות הקודמים – להתנהל באחריות כלכלית, לחסוך כספים לעתיד ולהגיע מוכן לעת משבר. ובעת הצורך, על משקי הבית להיות מודעים לכלל הכלים העומדים לרשותם.